תיקים בולטים

ליטיגציה מסחרית · סדר דין

הלכה חדשה בסוגיית הסמכות המקומית בעסקאות דיגיטליות

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, בשאלה מתי התקשרות שנעשתה באמצעים דיגיטליים היא ״סחר ברשת האינטרנט״ שלגביו קובעת תקנה 7(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי את מקום מגוריו של הנתבע, ומתי גוברת עליה תניית שיפוט מוסכמת. הערעור נדחה לגופו: נקבע כי ההתקשרות אינה בגדר סחר ברשת, תניית השיפוט המוסכמת עומדת בתוקפה, והתיק ימשיך להתברר בפורום שאליו עתרה מרשתנו. לא נעשה צו להוצאות.

• לא כל התקשרות שנעשית באמצעים דיגיטליים היא ״סחר ברשת האינטרנט״.
• במקרים המתאימים, תניית שיפוט מוסכמת שנקבעה בין הצדדים תמשיך לעמוד בתוקפה ותכובד, בהתאם לעקרונות שנקבעו בפסק הדין.

ההליך עבר שלוש ערכאות: בית משפט השלום בירושלים העביר את הדיון לתל אביב (תאד״מ 33408-11-24), בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים נדחתה (רע״א 18970-03-25, 13.3.2025), ובית המשפט העליון דחה את הערעור לגופו.

לפסק הדין חשיבות מעשית עבור חברות, עסקים וכל מי שמתקשר עם לקוחות באמצעות הסכמים דיגיטליים. הוא מספק לראשונה הכוונה של בית המשפט העליון בסוגיות אלו.